אבן טבעית, עץ טבעי, צבע טבעי, ובכלל המילה 'טבעי'! שנשלפת לה במהירות הבזק בכל פעם כשמשווק כלשהו רוצה למכור לנו מוצר שמקורו מן הטבע באופן חלקי או אפילו מלא, מבלי להתייחס לגופו של עניין - נושא - מוצר או כל מטרה אחרת שבגינה ההגדרה 'טבעי' מוזכרת.
אבל האם בכל המקרים כשהמילה 'טבעי' מופיעה אכן מדובר במוצר טוב ויעיל ולא משנה הצורך והמטרה?
הרי אף אחד לא יאכל כל סוג של פטרייה שיימצא במהלך הטיול ביער רק כי היא טבעית נכון? אנחנו קודם כל נבדוק איזה סוג של פטרייה זו, האם ניתנת לאכילה? והאם אינה רעילה?

בואו ניקח לדוגמא את נושא משטחי העבודה ונבדוק עד כמה ההגדרה 'טבעי' מתאימה למטרה ולצורך. ומבלי להיכנס לנושא האקולוגי והסביבתי.
שייש מאבן טבעית - האבן הטבעית סופחת מים, קשה לניקוי, מאוד רגישה לחומרי ניקוי ונזקקת לתחזוקה שותפת ולכן היא עוברת איטום סילר אם ממש לפני השימוש ואם כבר בסוף תהליך הייצר, בכדי למנוע בדיוק את החסרונות שציינתי לפני כן,
שייש מלאכותי ומתועש - גם המשטחים מהסוג הזה לא בדיוק מושלמים לתחזוקה, ובחלקם הגדול גם כן מקבלים סיומת סילר מותאמת, אצל חלקם לא מונע ספיחת נוזלים, 

ומה עושים כשמדובר בצביעה, מה כדאי? מוצרים בצביעה טבעית? או מלאכותית?

חלק מהצבעים הטבעיים לעומת אלה המלאכותיים, עשויים מחומרים אורגניים חיים (משורשים, צמחיה וחרקים שונים) המהווים יתרון גדול מאוד בשרידות רמת הצבע לאורך זמן, וכאן בדיוק טמונות גם החסרונות הגדולים שלהם - פליטות גזים רעילים ( C.O.V – תרכובות אורגניות נדיפות) לאוויר שחלקנו עלולים להיות מאוד רגישים אליהם ושעלולים להתבטא בצורות של אלרגיות שונות, קוצר נשימה, אסתמה ועוד, הצביעה הסינתטית לעומתה נצבעת ע"י צבעים "מתים", כשמרגע סיום הצביעה, רמת פליטת הגזים הכימיים לאוויר הולכת ויורדת עם הזמן ועד העלמתם קליל, אבל צביעה סינטתית דוהה מהר יותר ותהליך הייצור שלו מזהם,

אז מה עושים?