הבית שלנו משפיע עלינו יותר ממה שאנחנו חושבים

רובנו מבלים שעות רבות בחיפוש אחר פתרונות להפחתת לחץ: פעילות גופנית, מדיטציה, זמן בטבע או הפסקות יזומות במהלך היום.

אבל יש גורם אחד שאנחנו נוטים לשכוח, למרות שהוא מלווה אותנו כמעט בכל רגע – הסביבה הביתית שלנו.

הבית הוא המקום שאליו אנחנו חוזרים בסוף יום עבודה, אחרי פקקים, משימות, חדשות, מסכים ואינספור גירויים. הוא אמור להיות המקום שבו הגוף והנפש יכולים להוריד הילוך.

אלא שלא תמיד זה מה שקורה.

יש בתים שנראים יפים ומעוצבים, אך עדיין מייצרים תחושת עומס, חוסר שקט או עייפות. לעומתם, יש בתים פשוטים יותר, שבהם מרגישים מיד נינוחות, חמימות ורוגע.

ההבדל אינו בהכרח בתקציב או בסגנון העיצוב.

לעיתים קרובות ההבדל טמון באופן שבו החלל מתקשר עם החושים שלנו.

זה בדיוק המקום שבו עקרונות הביופיליה נכנסים לתמונה.

שלנו.

​עיצוב ביופילי לא מנסה ליצור בית מושלם.
הוא מנסה ליצור בית שמאפשר לנשום.

למה הבית משפיע על רמות הסטרס שלנו? ולמה המוח שלנו מגיב כל כך חזק לסביבה?

המוח האנושי התפתח במשך אלפי שנים בסביבה טבעית ומגיב לסביבה כל הזמן, גם בלי שנשים לב.

הוא למד לזהות אור יום, צמחייה, זרימת אוויר, מרחבים פתוחים, טקסטורות טבעיות וצלילים עדינים כסימנים לביטחון ולרווחה.

לעומת זאת, סביבות עמוסות, צפופות ורוויות גירויים גורמות למערכת העצבים להישאר דרוכה יותר.

גם אם איננו מודעים לכך, הגוף כל הזמן "קורא" את החלל שבו אנחנו נמצאים.

הוא מושפע מכמות האור, איכות האוויר, צבעים, סדר ואירגון, חומרים ומרקמים, רעש חזותי ותחושת פתיחו וסגירות, 

לכן לעיצוב הבית יש השפעה הרבה מעבר למראה החיצוני שלו.

​הוא משפיע על מצב הרוח, על רמת האנרגיה ואפילו על היכולת שלנו להירגע.

חלל עמוס, תאורה לא נעימה, רעש ויזואלי או תחושת סגירות יכולים לגרום למערכת העצבים להישאר במצב דרוך לאורך זמן.

לעומת זאת, חללים שמזכירים לנו טבע—באופן עדין—עוזרים לגוף להרגיש בטוח יותר, רגוע יותר ומאוזן יותר.

זו בדיוק הסיבה שלפעמים:

• בית מואר מרגיש קליל יותר

• חומרים טבעיים מרגישים "מרגיעים"

• ופינה שקטה ליד חלון יכולה לעשות יותר מכל פריט עיצובי יקר

התחושה בבית נוצרת מהמון פרטים קטנים שעובדים יחד.​​