• מירי אמויאל - ירוקה

העלמות הצדפים בחופי הים התיכון ומה זה קשור לריבוי מדוזות?




זוכרים את ימי הילדות שלנו? איך היינו מטיילים עם רגליים יחפות בתוך המים ואוספים לנו צדפים בכמויות?

האם מישהו שם לב שהיום יש הרבה פחות צדפים על החוף? ולמעשה הם כמעט ונעלמו לחלוטין?

האמת שאפילו אני לא שמתי לב לזה, אולי כי אני פחות טיפוס של ים ויותר של גובה – יערות וגבעות.

אבל פתאום קלטתי שבאמת יש הבדל משמעותי בין כמויות הצדפים מימי ילדותי לפני יותר מ-40 שנים כשממש יכולתי למלא דליים שלמים בצדפים בכל הגדלים, הצבעים והצורות לבין היום,

כשאני חושבת על זה בדיעבד, אני באמת לא כל כך רואה יותר מידי צדפים מפוזרים על החוף,

אז הסתקרנתי, ואתם כבר יודעים מה קורה כשאני מסתקרנת נכון?...:)

פשוט מתחילה לחפור!

אז הינה כמה עובדות מתוך כמה מאמרים מחקריים העוסקים בטבע וסביבה,


עושר המינים של צדפים וחלזונות מקומיים בחופי ישראל ירד בכמעט 90% בעשורים האחרונים. מדובר באובדן המגוון הביולוגי האזורי הגדול ביותר שתועד בסביבה ימית. מדענים סבורים שהירידה קשורה למשבר האקלים, שהביא לעלייה חדה בטמפרטורת הים התיכון, ומעריכים שתופעות דומות יתגלו באזורים נוספים של אגן הים התיכון.

המחקר, שהתפרסם בכתב העת של האקדמיה המלכותית למדעים בבריטניה, התבסס על 119 דגימות של מינים שונים של רכיכות מערכת בעלי החיים הכוללת בין השאר חלזונות וצדפות. אלו נלקחו מ-16 אתרים לאורך חופי הים התיכון בישראל, מהמים הרדודים ועד לעומק של 90 מטרים.





מה היא צדפה?...

הצדפה, היא למעשה רכיכה (קרובה לחלזונות ולדיונונים) שמתכסה בקונכייה המורכבת משתי קשוות (לא, זו לא טעות הקלדה), קשיחות המגנות עליה. כאשר היא מתה השרירים שסוגרים את שתי הקשוות נרפים ולכן הן נפרדות ונשטפות לחוף בהמוניהן, בעיקר לאחר סערות.

אנחנו בדרך כלל פוגשים את השרידים שלהן כאשר אנחנו מטיילים על החוף, אך הצדפות הללו כבר לא חיות, אבל בתוך הקרקע החולית בים- יש עדין כאלו שמסתתרות להן.

לצדפות יש חשיבות אקולוגית רבה: ראשית הן מסננות ומנקות את מי הים כשהן מעבירות דרך גופן כמויות עצומות של מים, ומנקות מהם חלקיקי מזון שונים שחלקם טפילים וגורמי מחלות.

שנית, הצדפות מהוות מזון חשוב עבור מיני בטאים (דגי סחוס), ודגים מרהיבים שניזונים מהחיות המחופרות במצע הרך.

ה ה"צדפים" השכיחים ביותר על חופי ישראל הם קונכיות של צדפת המים המלוחים נַעֲמִית (Glycymeris), ובפרט של המין נעמית מצויה. הקונכיות הלבנבנות-חומות האלה שכיחות ומוכרות לנו מאוד, אולם פרטים חיים של נעמית מצויה לא נראו באזורנו זה למעלה מ-50 שנה ומין זה נכחד מן האיזור והסוג כולו הולך ונכחד.





ים התיכון נחשב לים בו הטבע הוא המאוים ביותר על פני כדור הארץ,

ומזרח הים התיכון הוא סביבה מאתגרת במיוחד, עם שיעורים קיצוניים של התחממות (עלייה של 3ºc במשך 3 עשורים).


הלחצים על הים מתחלקים ללחצים מקומיים, שבידינו היכולת לנהל אותם (הרס בית הגידול, דיג יתר וזיהום כתוצאה מפעילות תשתיות, ספינות דיג וכלובי דגים) וללחצים גלובליים אשר אנו יכולים בעיקר להסתגל אליהם (שינויי אקלים ומינים פולשים) עם זאת, מערכת אקולוגית מאוזנת ובריאה, אשר הלחצים המקומיים בה ממוזערים, היא מערכת עמידה יותר לשינויי הגלובליים, ובה אנו רואים פחות התפרצויות של מדוזות, לדוגמה.

במילים אחרות, ככל שנמנע את הגורמים המזהמים של מי הים התיכון, כך נוכל לצמצם את כמויות המדוזות שמגיעות לחופינו בכל שנה.


שטח המים הכלכליים של ישראל הוא כ-26.000 קמ"ר, מתוכם, כ-4000 קמ"ר (כחמישית מהשטח היבשתי של המדינה!) ורק 0.3% בלבד! משטחם הוכרז כשמורות טבע ימיות - מאית! משיעור השמורות המוכרזות ביבשה.




לסיכום

אחד הכלים היעילים להגנה על המערכת האקולוגית בים התיכון בכלל הוא קיום שמורות טבע ימיות בהיקף משמעותי יותר.

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול