טביעת רגל אקולוגית היא מדד לביקוש האנושי למערכות אקולוגיות בכדור הארץ. זהו ניסיון לכמת ולהגדיר כמדד את שטח האדמה והמים הנדרש על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון, ומשווה בין הביקוש האנושי ליכולת ההתחדשות של משאבי כדור הארץ,
שיטות המדידה משתנות והמודלים של טביעת הרגל האקולוגית נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון, ורבים אינם תופסים אותם כאמת מידה מדויקת.
טביעת רגל אקולוגית הוא אחד המושגים הנמצאים במילון המושגים של אנשי המקצוע העוסקים בסביבתנות כזאת או אחרת, הוא משמש כסוג של כלי עבודה שיכול לכמת את כמויות הפסולת ומשאבי הטבע שכולנו עושים בהם שימוש,
לדוגמא:
מים
מודד את המקורות, הכמות והשימוש במים לטובת האוכלוסיה הכללית ובעלי החיים, כמו למשל - מקורות המים לשתיה, הטפלת מים, גידול דגה, מים לתעשייה, השקיה ועוד.
אוויר
בעיקר אחוזי זיהומי האוויר הנגרמים מהתעשייה בכללותה, כלי תחבורה כולל כלי טיס, אבל לא רק.
אדמה
אחוזי שטחי אדמה "המתבזבזים" על בניה, תעשייה, חקלאות, גידול בקר, זיהומי קרקע ועוד.
טביעת רגל אקולוגית היא הערכה כמותית של שטח האדמה היצרני מבחינה אקולוגית, אשר נדרש לקיום אדם או קבוצת אנשים (לדוגמה משפחה, עיר או מדינה). זאת בהתבסס על השימוש הצפוי באנרגיה, מזון, מים, חומרי בנייה ושאר משאבים. בשל קשיי מדידה קשה להגיע לאומדן מספרי מדויק של טביעת הרגל האקולוגית, אך ניתן להגיע להערכה כמותית מקורבת.
טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את הצריכה היחסית של אנשים שונים כדי להצביע בפניהם על השימוש שלהם במשאבים, ולפעמים משמשת לעידוד אנשים לשינוי הדרך בהם הם צורכים. לדוגמה, לעיתים קרובות נעשה שימוש בטביעת רגל אקולוגית כדי לטעון שאורח החיים המערבי הנוכחי אינו בר קיימא.
בתחום עולם הבניה, אנחנו בוחנים את נושא טביעת הרגל האקולוגית מכמה וכמה זוויות,
למשל -
- גודל הבניין יחסית למספר הדיירים השוהים בו,
לדוגמא - בניין משותף לעומת בית פרטי שנפרס על אותו גודל שטח אדמה.
- סוגי מערכות האנרגיה שנמצאים במבנה, האם הם חסכוניים או בזבזניים? -
לדוגמא - מזגן מדרגת אנרגיה A לעומת מזגן מדרגת אנרגיה D
- גובה חללי הפנים שיכולים להשפיע על כמויות האנרגיה הנדרשות לחימום או מיזוג החללים,
לדוגמא - חלל בגובה 4 מטר שזקוק להרבה אנרגיה לחימום ומיזוג, לעומת חלל בגובה 3 מטר שיזדקק להרבה פחות,
- כמות, איכות, ומקורות חומרי הבניה והגמרים לצורך בנייתו או שיפוצו.
לדוגמא - חומרי בניה קונבנציוליים כמו בטון שסופכים כמויות גדולות של חום וקור בהתאם לעונה, לעומת בניה לא קונבנציונלית כמו שלדי פלדה דקת דופן / עבת דופן / עץ במילויים מבודדים יותר ולכן גם חסכני אנרגיה.
- האם המבנה מוצב בהתאם לתנאי השטח ומשטר הרוחות ויהיה חסכוני ונעים עם מינימום צריכת אנרגיה או בהתעלמות מוחלטת ממשאבי הטבע במקום.
לדוגמא - האם המבנה מופנה לכיוונים הנכונים שייגרמו לו להיות מאוורר יותר רק ע"י משבי הרוח ויכניסו יותר אור טבעי ע"י מפתחים במיקום ובגודל הנכון? וכך לצמצם בעלויות אנרגטיות.
- עירוב שימושים במבנה
לדוגמא - מגורים, עבודה, ופעילות חברתית באותו הבניין.
- קרבה לתחבורה ציבורית,
לדוגמא - קרבתם של בנייני מגורים וציבוריים שונים לתחבורה ציבורית, אוטומטית מקנים למבנים אלה נקודות זכות בקריטריונים של בניה ירוקה, מכיוון שכך ניתן לצמצם שימוש בתחבורה פרטית מזהמת, ומייתר את הצורך בהקמת חניונים נוספים.
בתחום העיצוב האקולוגי הדגש יהיה בכל נושאי איכות החומרים ועמידותם, שלא יכללו רעלנים הנפלטים לאוויר (VOC) ובעלי תו תקן ירוק כלשהו המעידים על תהליכי ייצור מוקפדים גם סביבתית ולא רק ייצרנית.
- שימוש חוזר בפריטים וחומרים שמאפשרים שימוש חוזר,
- שימש בחומרים ומוצרים מתכלים / מתחדשים / וממוחזרים
- תוצרת מקומית עד כמה שניתן
- תיכנון המאפשר יותר כניסת אוויר ואור טבעיים,
- תאורה חסכונית ובריאה יותר
- שימוש בטקסטילים שסופכים פחות אבק
ועוד.
לסיכום,
טביעת רגל אקולוגית היא מושג כללי, שיכול לתת אינדיקציה בערך בכמה משאבי טבע אנחנו עושים שימוש וכמה פסולת אנחנו משליחים, והאם אנחנו נוהגים בצרכנות נבונה?
אין בעיה לחיות ברמת חיים גבוה עם כל הפינוקים סביב, רק הקפידו שהפינוקים האלה יהיה בעלי תו ירוק (כלשהו), חוסכי אנרגיה, חסכני שטח מחיה או איכסון, לא מזהמים וכמה שיותר ידידותיים לסביבה
ומה אנחנו יכולים לתרום לצמצום העומס על כדור הארץ?
Comentarios