במבוק, או חזרן בעברית. הוא אחד הצמחים החזקים בעולם עם יתרונות רבים גם תעשייתיים.
הבמבוק הוא בעצם עשב, עם צימוח מאוד מהיר ונחשב בחומר מתחדש, החל מצמחים זעירים, שגובהם כגובה דשא, ועד לצמחי-ענק שגובהם 40 מ' ועובי הקנה שלהם 30 ס"מ, תכונותיו של הבמבוק – היותו קל, קשה וגמיש בעת ובעונה אחת – הפכו אותו לחומר בעל ערך ורב-שימושי, בנוסף לכך, הבמבוק גדל במהירות עצומה. אחד השיאים העולמיים נרשם בסרילנקה, שם צפו מדענים בצמח אשר הוסיף על גובהו כ-50 ס"מ ביום אחד. הוא קושר את האדמה במקומות מוכי שיטפונות ורעידות אדמה, מטיב את הקרקע, ומהקנה שלו ניתן לייצר מוצרים רבים", לכן רבים חושבים שניתן להשתמש בו כתחליף לכלל תעשיית רהיטי העץ וחיפויי הפנים,
אבל האמנם? האם הבמבוק באמת שומר על תכונותיו הירוקות גם אחרי הטיפול התעשייתי שהוא עובר כדי להתאימו לצרכי שימוש פנים? מודה ומתוודא, גם אני הייתי עד לא מזמן בין המאמינים שהבמבוק יכול להחליף כמעט את כל שימושי העץ לפנים הבית כמו ריהוט, פרקט, חיפויים למיניהם ועוד.
אבל מסתבר שהיתרונות של הצמח הן גם חסרונותיו.
המבנה הסיבי של הבמבוק מצריך תוספות לא מבוטלות של דבקים בתהליך ייצור הריהוט והחיפויים למיניהם, מה שמבטל כמעט לחלוטין את התכונות הירוקות שלו בעיקר כשמדובר על ריהוט פנים, חיפויים ומוצרים מהוקצעים, האחוזים הגבוהים של הדבקים שמקנים לתוצרת הבמבוק משחררים VOC (רעלנים) ויכולים להקצין תופעות אלרגיות אצל אנשים מסוימים ואצל אחרים שיהפכו אלרגיים כתוצאה מנשימה של רעלנים אלו.
אבל לא הכל שלילי...
ועדיין, בסופו של יום הבמבוק הוא מוצר ה "עץ" האלטרנטיבי למוצרים רבים, וכדי לשמור על תכונותיו הירוקות, יש להשתמש בו עד כמה שניתן ללא תוספות כימיקלויות - בפנים המבנה, לעומת זאת, אין בעיה לעשות בו שימוש חיצוני, שהאוויר הפתוח בעצם מנדף את הרעלים לכל הרוחות (תרתי משמע).