קצת מידע כללי על גז הראדון,
גז רדיואקטיבי אציל, שנמצא בעיקר בממדי"ם הביתיים, הוא חסר ריח וצבע, בדרך כלל חודר מהקרקע, הוא נובע מהתפרקות רדיואקטיבית של היסוד אראדיום הקיים בכל סוגי הקרקע וכמובן בחומרי בניה העשויים מחומרי אדמה וניתן לגלות אותו רק בעזרת גלאים מיוחדים, חשיפה לריכוז גבוה של גז הראדון עלול לגרום לסרטן הריאות.
עד כאן העובדות היבשות,
על פניו זהו הגז הכי מזיק בבית, וזה נכון - חלקית, חלקית, כי יש עוד כמה גזים לא פחות רעילים במרחבי הפנים בהם אנחנו חיים ופועלים שאליהם אנחנו פחות מודעים, כמו: פחמן דו חמצני, חד חמצני והעובש למשל,
(תמונה מתוך האתר של שאול בניימין - בניית ממדים)
את מושג הראדון התחלנו להכיר זמן קצר אחרי שהתחילו לבנות בארץ את הממדים,
זה היה בעצם הגז הראשון מבין כל רשימת גזי ה VOC (התרכובות האורגניות הנדיפות) אני קוראת להם גזי החממה, שנמצאים בכל חלל הנמצא בתוך מבנה,
זה יכול להיות הבית שלנו, המשרד, המפעל בו אנחנו עובדים, החניונים ועד מקומות הבילוי, כמו הקניונים, בתי הקולנוע וכו',
אז התחלתי לבדוק את הנושא הזה קצת יותר לעומק,
איך יכול להיות שגז הראדון נחשב כל כך מסוכן ועדיין ממשיכים לבנות את הממדים מאותם חומרי גלם? מה קורה פה?
די מהר הבנתי שדווקא גז הראדון שאמור להיות הגז הכי מסוכן בבית, דווקא הוא, הכי קל לטיפול - ע"י אוורור פשוט,
הוא מתנדף מהר יחסית ע"י פתיחת חלון ודלת, ואפילו רק אחד מהם מספיק בכדי להוריד את ריכוז גז הראדון באופן משמעותי, וכך גם את ההשפעות והסיכונים הכרוכים בו,
מסקנה נוספת ופחות מלהיבה שגיליתי, שגז הראדון לא נמצא רק בממדים בקומות הקרקע הנמוכות, הוא נמצא גם בממדים בקומות העליונות ולא רק בממדים, מכיוון שרוב רובם של המבנים נבנים ע"י בטון ובלוקים העשויים מתוצרי אדמה ולא תמיד מהסוג הכי איכותי (היום כ-98% מהמבנים לוקים בליקויי בניה כאלה ואחרים), גז הראדון נפלט כבר בכל "חזיתות" המבנה - הקירות, הריצפה והגג, לכן מומלץ לטפל מהר ככל הניתן בכל בעיה מבנית ניראית לעין, כמו סדקים למשל,
אז בפעם הבאה כשמישהו מעלה את נושא הראדון, אמרו לו, לא להיבהל, רק לאוורר :)
אהבתם את המאמר? מוזמנים להשאיר תגובה
יש לכם שאלות נוספות? אשמח לבוא לייעץ,